חיפוש
מאמר להשכלה כללית בנושא פסיכולוגיה גברית
המיתוס שהמיניות אצל גברים היא פשוטה: "גברים רוצים סקס, כל הזמן, עם כל אחת" אינו נכון. למעשה מיניות גברית היא דבר מורכב, שכולל בתוכו מופעים רבים, חששות, חרדות עמוקות ובכלל תסבוכת גדולה.פרויד טען שפרוורסיות מיניות דומות למיניות הילדית. בפרוורסיות מימד אחד של המיניות מוחלף בזה של המיניות הילדית, טבעה וסיבתה של ההחלפה הזו היא טבעה של הפרוורסיה. אקטים פרוורטיים הם עיוות חד-צדדי ומוגזם של אקטים שמתרחשים באופן פחות אקסקלוסיבי ומובהק בחיי המין של אנשים רגילים, במיוחד בפעילויות שקודמות ליחסי המין עצמם. הוקעת הפרוורסיות היא למעשה הכחשה של המיניות הילדית שנמצאת עדיין בכולנו. למעשה פרוורסיות היא דבר מה כלל אנושי, שקיים בכל הגילאים ובכל הגזעים. פרויד גילה את זה, שכל אחד מאיתנו חווה מחשבות, פנטזיות או מעשים שנחשבים פרוורטיים בחיינו.
אנשים פרוורטיים הם אנשים שיש בהם מיניות ילדית יותר מאשר בוגרת. הם בדרך כלל אינפנטיליים גם במובנים לא מיניים. הפרוורט הטיפוסי יגיע לסיפוק מיני בדרך כלל רק בדרך אחת, יהיה למעשה תנאי מקדים ומקובע לאורגזמה- בלי שהוא יתקיים אורגזמה לא תוכל להתרחש. כל אדם נורמאלי, תחת נסיבות מסוימות, עשוי להראות התנהגויות פרוורטיות.
הקשר בין פרוורסיות לחרדת הסירוס: צל הפרוורטים לגירוי הגניטאלי יש פחות משמעות בפני עצמו, הוא משני בפני סיפוק צורך אחר, למרות שהאורגזמה היא בסופו של דבר גניטאלית. הפרעת העליונות של אברי המין נובעת מהחרדה בשלב הפאלי, הפחד מכך שאני רוצה לשכב עם אימא ולהרגו את אבא ושאבא יסרס אותי בגלל זה. פחד הסירוס הוא שמונע מיניות גניטאלית מלאה. אפשר לתלות את ההבדלים בפרוורסיות המיניות בין נשים וגברים בהבדלים שקשורים לכך.
מכיוון שפחד הסירוס הפך את ההנאה מאברי המין לחסרה, ישנה נסיגה למיניות ילדית מוקדמת יותר, והיא כבר קשורה לקיבעון של האדם עצמו. עדיין ישנם היבטים במיניות הילדית שנותרים מודחקים.
הנסיגה בפרוורסיה היא לחלק במיניות הילדית שגורם לו להרגיש מוגן מפני חרדת הסירוס שלו. דרך הסטייה הוא מנסה לחוש שסירוס לא קיים. אם האמונה הזו מתקיימת, הוא מצליח להגיע לאורגזמה. יש כאן הדחקה חלקית של מיניות ילדתי והגזמה של חלקים אחרים. לפרוורסיות יש מחיר כבד בגלל שהם צריכים לעבור הרבה מכשולים בדרך לסיפוק המיני שלהם.
הומוסקסואליות- לפי פרויד כולנו התחלנו כביסקסואלים- אובייקט התשוקה הראשוני של כולנו היה האם, הבת התרחקה ממנה בגלל קנאת הפין והבן בגלל חרדת הסירוס, אבל ביסקסואליות היא חלק טבעי מהחיים של כולנו, והיא מלווה אותנו בילדות וגם בגיל ההתבגרות.
הקשר עם האימא נחשב עמוק יותר אצל גברים הומוסקסואלים, כנראה משום שהוא מזדהה עם האובייקט עליו הוא לא יכול לשלוט- אם אי אפשר לחדור לאימא אז אחדר כמוה.
קויטוס אינטרפטוס- פרויד טען שאצל נשים הפחד מקויטוס אינטרפטוס הוא הפחד מהריון, ואצל גברים החשש הוא יגיע לשפיכה בתוך הנרתיק ולא יספיק לסגת בזמן. מבחינת פרויד זה גורם לנוירוזה, אפילו יותר מאשר אוננות!
בעבודת מחקר זו, איני מתכוונת לטעון בעד או נגד לידה טבעית או מכשירנית. לדעתי הריון הוא חוויה הוליסטית, המשלבת בין השינויים שנערכים בגוף לבין הנפש. עם לידת התינוק נולדים גם האם והאב, וההיריון מכיל את שלושתם בתוכו. מטרת הלידה היא לא רק 'להוציא את התינוק החוצה' אלא היא גם משמשת כשער לאימהות עצמה. אין להתעלם מהאלמנט הזה בהכנה ללידה, משום שלא רק גופה של האם נמצא בתהליך הזה. כשאין התייחסות לנפשה של האם, הלידה איננה חוויה אינטגרטיבית, והאם עשויה להתקשות לשלב אותה כחלק מזהותה הכללית החדשה.
באותה מידה אין להתעלם מההיבטים הפיזיולוגיים של ההיריון והלידה, אך יש לעודד את האישה לסמוך על תחושותיה, תוך כדי היעזרות בכר הנרחב של הידע והכלים שיש למדע להציע. היכולת לסמוך על התחושות, על הגוף, על הרגש, והמסוגלות הנפשית להתמודד עם קשיים ושינויים חשובים לאין שיעור גם במעבר לאימהות, בו האם תיאלץ ללמוד כיצד להתמודד עם שינויים וקשיים שמביא לפתחה תינוקה.
